עבר | רצף התיישבותי בן אלפי שנים 

בכניסה המערבית לירושלים שוכן ליפתא, שרידיו השמורים היטב של כפר פלסטיני שהחל להיבנות לכל המאוחר במאה ה- 16. הכפר התפתח על גבי וסביב חווה צלבנית עתיקה יותר, שבעצמה היא גלגול מאוחר של מבנה הלניסטי מונומנטלי קדום שעומד עדיין בגלעין ההיסטורי של הכפר. שרידים ארכיאולוגיים וארכיטקטוניים מעידים על רצף התיישבותי בליפתא בן אלפי שנים, והאתר מזוהה עם מי נפתוח המקראית. בתקופה העות'מאנית היווה הכפר ליפתא עורף חקלאי מרכזי לירושלים והיה בו מערך ענף של בתי בד ותעשייה חקלאית משגשגת. על חלקים מקרקעותיו הנרחבות, אשר נקנו מהכפר בסוף המאה ה-19, נבנו שכונות רבות בירושלים, הן יהודיות והן ערביות. ב- 1948, בעקבות מלחמת העצמאות של ישראל, ניטש הכפר ותושביו נמלטו למזרח ירושלים ולגדה המערבית. בשנות החמישים של המאה ה- 20 יושבו בכפר משפחות יהודיות, עולים חדשים מתימן וכורדיסטן. משפחות אלו פונו על ידי מדינת ישראל בשנת 2017, יושביו האחרונים של ליפתא.

 

הווה | מנוף תרבות ייחודי לשכונת וילות לאלפיון העליון ?

הכפר ליפתא הוא השריד היחיד שנשאר בשלמות יוצאת דופן, של תרבות אדריכלית וחקלאית שהיתה נפוצה במזרח התיכון במשך אלפי שנים אך נהרסה כליל ב 1948 (בישראל) או עברה מודרניזציה והתפתחות ולכן איבדה כל מאפיין תרבותי-היסטורי עתיק (בישראל ובמדינות השכנות). זהו האתר השלם השמור ביותר באזורנו של מכלול התיישבותי המשקף את התפתחות החקלאות, הארכיטקטורה, והתרבות המקומית, עדות חיה לנוף שהיה נפוץ בארץ לאורך אלפי שנות היסטוריה ואיננו עוד. בכפר, בטראסות החקלאיות ובמעיין, מתקיים היום בית גידול טבעי ועשיר לצמחים ובעלי חיים רבים, חלקם נדירים, מוגנים ובסכנת הכחדה. חשיבות המקום היא בשימור המכלול כולו – ההיסטוריה האנושית, הבתים, המערכת החקלאית והטבע היוצרים יחדיו את נוף התרבות של ליפתא. בשל ייחודיות וחשיבות המקום הוכר לאחרונה ליפתא על ידי הועד הישראלי לאונסקו שבמשרד החינוך כאתר ברשימה הטנטטיבית הישראלית של אתרי מורשת עולמיים.

 

ליפתא כיום הוא חלק חשוב מטבעת השטחים הפתוחים שסביב ירושלים, ובזכות מיקומו המרכזי של הכפר בכניסה לעיר, מהווה ריאה ירוקה נגישה במיוחד ואבן שואבת לאוכלוסיות מגוונות בירושלים ולמטיילים רבים מהארץ ומהעולם. מבחינה נופית, יופיו של ליפתא הוא סימן היכר של מבואות ירושלים וחלק בלתי נפרד מחוויית הכניסה לעיר, מנוף העיר ומקסמה.

 

בניגוד חריף עומדת כיום תכנית בנייה 6036 אשר מקודמת במרץ על ידי עיריית ירושלים ורשות מקרקעי ישראל. התכנית מתעתדת להרוס את נוף התרבות של ליפתא ולבנות תחתיו שכונת וילות קטנה לאלפיון העליון, עם מערך כבישים ומבני חנייה רב-קומתיים, קירות תמך עצומים וחציבות נרחבות בהר. אין בנייה מודרנית המסוגלת להתמודד עם הטופוגרפיה הקשה בכפר והצורך להעביר תשתיות ודרכים מבלי להשאיר חותם עמוק ולפצוע את ההר, כפי שהצליחו בצורה יוצאת דופן בוניו ותושביו של הכפר במשך מאות שנים.

 

עתיד | בונים חזון אלטרנטיבי 

"הקואליציה להצלת ליפתא", המורכבת ממתנדבים אוהבי ליפתא, פועלת משנת 2010 לעצירת תכנית 6036 וקידום תכנון אלטרנטיבי אשר ישים במרכז את שימור נוף התרבות של ליפתא כאתר מורשת מקומי ואוניברסלי לדורות הבאים. בחזוננו ליפתא הוא אתר תיירות ומחקר, מוזיאון פתוח למורשת התרבותית הערבית הבנויה והטבעית, בו ניתן יהיה ללמוד על אורחות החיים העתיקות שהתפתחו כאן במזרח התיכון לאורך אלפי שנות היסטוריה. בחזוננו ליפתא הוא מודל לחיפוש נתיבים לחיים משותפים של שלום, פיוס וצדק, מתוך הכרה בכאב ההדדי ועל בסיס היכרות מעמיקה עם הסיפורים, המורשת והתרבות המפוארת של הקהילות השונות עבורם ליפתא הוא בית, חלום והיסטוריה.