בית הגרניום מראה קפיצה ברמת החיים, קומת הקרקע שלה עשויה אבן גסה הנפוצה בבתים הכפריים, קומת המגורים מכניסה לנוף הכפרי הפשוט, עד כה, פאר בלתי מוכר: קירות הבית עשויים אבן ורודה ואבני המשקוף לבנות, האבן הלבנה היא רכה ומאפשרת עיבודים וסיתותים מיוחדים. הבית הזה בולט מאוד מבין בית הכפר ונראה שכאן מתבטאת תפיסה אידבידואליסטית, ולא קהילתית, המדגישה את עושרו ויכולתו של הפרט, אל מול הכלל. גם צורת התפחים השתנתה באופן מהותי: לא עוד צמדי חלונות, אלא חלונות מלבניים, קשתות רחבות מעל לפתחים גדולים. אורכה של אבן המשקוף אינה מכתיבה עוד את גודל הפתח.
(מתוך: הכפר והבית בליפתא – מאת מיכל משה)
למעלה מן הטבאון נמצא בית גדול, שקומתו השניה, נטולת הגג, בנויה אבן אדומה, המובחנת מאבני הקומה הראשונה. זה ביתו של מחמד עלי בדר, שאשתו הראשונה, הגיעה מהעיר והתעניינה הטיפוח פרחים מפוארים. יעקוב עודה זוכר עוד איך היה מתגנב עם הילדים אל הבית, כדי להציץ בפרחים ולנסות לקטוף אותם. בעלת הבית נזפה בילדים ושלחה אותם להביא מים מהמעיין. אחרי שחזרו והשקו את הפרחים, אמרה להם: “אם תקטפו את הפרח – כבר לא תראו אותו מחר, אך אם תניחו לו כאן – תוכלו לשוב לראות אותו על יום, ובתנאי שתשקו אותו!”. וכך היה.
(מתוך: אומרים ישנה ארץ – מאת דניאל שוורץ)
תיק תיעוד לבית מספר 95
- Buildings
- Activity
2012
(العربية) בית הגרניום מראה קפיצה ברמת החיים, קומת הקרקע שלה עשויה אבן גסה הנפוצה בבתים הכפריים, קומת המגורים מכניסה לנוף הכפרי הפשוט, עד כה, פאר בלתי מוכר: קירות הבית עשויים אבן ורודה ואבני המשקוף לבנות, האבן הלבנה היא רכה ומאפשרת עיבודים וסיתותים מיוחדים. הבית הזה בולט מאוד מבין בית הכפר ונראה שכאן מתבטאת תפיסה אידבידואליסטית, ולא קהילתית, המדגישה את עושרו ויכולתו של הפרט, אל מול הכלל. גם צורת התפחים השתנתה באופן מהותי: לא עוד צמדי חלונות, אלא חלונות מלבניים, קשתות רחבות מעל לפתחים גדולים. אורכה של אבן המשקוף אינה מכתיבה עוד את גודל הפתח. (מתוך: הכפר והבית בליפתא – מאת מיכל משה) למעלה מן הטבאון נמצא בית גדול, שקומתו השניה, נטולת הגג, בנויה אבן אדומה, המובחנת מאבני הקומה הראשונה. זה ביתו של מחמד עלי בדר, שאשתו הראשונה, הגיעה מהעיר והתעניינה הטיפוח פרחים מפוארים. יעקוב עודה זוכר עוד איך היה מתגנב עם הילדים אל הבית, כדי להציץ בפרחים ולנסות לקטוף אותם. בעלת הבית נזפה בילדים ושלחה אותם להביא מים מהמעיין. אחרי שחזרו והשקו את הפרחים, אמרה להם: “אם תקטפו את הפרח – כבר לא תראו אותו מחר, אך אם תניחו לו כאן – תוכלו לשוב לראות אותו על יום, ובתנאי שתשקו אותו!”. וכך היה. (מתוך: אומרים ישנה ארץ – מאת דניאל שוורץ)
Comments